יש לך רעיון או מיזם? חברת עם שותף לפיתוח מוצר? זה מתחיל להיות רציני?

כנראה שאתם צריכים להסדיר את מערכת היחסים בניכם. איך? באמצעות הסכם מייסדים.

הסכם מייסדים הוא למעשה חוזה אשר מסדיר את היחסים בין השותפים במיזם ומהווה כלי חשוב לתיאום הציפיות בניהם. להסכם מייסדים חשיבות רבה ולעיתים אף מכרעת בהצלחת המיזם או כשלונו. הסכם מייסדים הוא חוזה עליו חותמים שותפים ויזמים אשר עתידים לחבור יחד במסגרת פעילות עסקית משותפת. להסכם זה יש תוקף משפטי והוא נועד למנוע דרכי טיפול במחלוקות עתידיות בחיי החברה, ועל כן חשוב להסדיר אותו בשלב מוקדם, טרם הקמת החברה.

הסכם מייסדים חייב להתאים לאופי הפעילות שלכם ולא ניתן להשתמש בהסכם מייסדים של מיזם אחר או להוריד הסכם מהאינטרנט. על מנת שהסכם מייסדים יגן עליכם בצורה מיטבית ויכלול את כל הדברים הרלוונטיים, יש לתפור אותו למידותכם לאחר הבנת המיזם ואופן פעילותו.

ישנם נושאים נפוצים שניתן למצוא במרבית הסכמי המייסדים, למשל:

תפקידים, התחייבויות וקביעת זכויות – פרקים המתארים את תפקידי השותפים במיזם, מה הן ההתחייבויות והסמכויות של כל אחד מהיזמים כלפי החברה וכלפי השותפים האחרים. כמו כן, מבחינת הזכויות ההסכם מגדיר, בין היתר, זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה, זכות מצרנות, אנטי דילול, מינוי דירטוריון, זכויות חתימה, אופן קבלת החלטות (קביעת רוב מסוים להחלטות בנושאים מסוימים) ועוד.

מחלוקות ויישוב סכסוכים – הסכם מייסדים טוב חייב לקבוע מה עושים במקרה של סכסוך או מבוי סתום. החלטה מראש על דרך פעולה – גישור או בוררות, יכולה לחסוך לצדדים כסף רב וזמן יקר.

מנגנון פירוק או היפרדות – סעיפים המתייחסים לאופן חלוקת נכסי החברה ומניותיה במקרה של פירוק או עזיבת שותף, לרבות למי שייכים נכסי הקניין הרוחני של החברה במקרה כזה. מדובר בנושא מהותי, אשר יגדיר את הזכויות ו/או העדר זכויות של צד להמשיך ולעשות שימוש בטכנולוגיה ו/או פיתוחים שהתגבשו במסגרת המיזם, ובדגש על החשיבות שבקביעה שכל הפיתוחים שיהיו במסגרת פעילות החברה יהיו של החברה וכל פיתוח קודם יועבר לחברה וכיוב׳.

דרכי מימון – הסכם המייסדים צריך לפרט באופן מדויק את דרכי המימון של המיזם, בין אם באמצעות הלוואות בעלים, ההשפעה על אחזקת המניות, מימון באמצעות אשראי ו/או הלוואה ו/או הכנסת שותפים חדשים. יש צורך להסדיר את כל המנגנונים האלו טרם תחילת הפעילות.

סודיות ואי תחרות – אלו סעיפים כללים ומאוד חשובים אשר יש ליתן עליהם את הדעת. אנחנו חיים במדינה קטנה וכל תחרות של עסק זהה, עלולה לפגוע מאוד במיזם. על כן, מקובל ורצוי להסדיר את סעיפי אי התחרות במקרה של עזיבת שותף וכן את החשיבות שבשמירה על סודיות המידע אליו נחשף אותו בעל תפקיד.

הסכם מייסדים מסוים ומקיף – נותן לשותפים “שקט תעשייתי”, הם יכולים להתרכז בעיקר, שזה עשייה ופיתוח המיזם. הבטחון שלכם קיים כאשר יודעים שלכל שאלה או סוגיה יש פתרון בהסכם המייסדים. 

חשוב לציין, כי לעיתים למייסדים יש הכרות מוקדמת, ולכן הם נמנעים מלהכניס סעיפים מסוימים לתוך הסכם המייסדים מתוך אי נעימות. שותפים כאלו עלולים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה מקום בו הסכם המייסדים לא יתן להם שום כלי ו/או פתרון במקרה של סכסוך או אפילו רק חוסר הסכמה לניהול המיזם, דבר אשר עלול להוביל להתמוטטות כללית. על כן, חשוב להתייעץ ולקבל ליווי מתאים אשר ישקף את האינטרסים המלאים של כל שותף באופן מלא, בהתעלם מההכרות המוקדמת ומתוך רצון אמיתי ליתן את המסגרת המשפטית הטובה ביותר.

למשרדנו ניסיון רב בעריכת הסכמי מייסדים למיזמים, משרדנו מלווה את מרבית המיזמים גם בהמשך, בפתיחת חברה וליווי משפטי קבוע.

סימן מסחר הוא סימן שבו משתמשים חברות או אנשים פרטיים לצורך סימון המוצרים או השירותים שלהם. הסימן יכול להיות מורכב משם, לוגו מעוצב, דמות, שילוב צבעים או צבע, מילה, מספרים ועוד. סימן מסחר נועד לאפשר למוכרים ויצרנים לבנות לעצמם מוניטין ולהבדיל עצמם ממתחרים אחרים.

למה לרשום סימן מסחר?

סימן מסחר רשום הוא נכס קנייני. סימן מסחר רשום מאפשר לבעלים שלו למנוע ממתחרים אחרים “לרכב” על ההצלחה והמוניטין שנבנה ולמנוע מהמתחרים מלעשות שימוש בסימן זהה או דומה. כל משך הזמן שרישום סימן המסחר בתוקף – הבעלים יהנה ממונופול על השימוש בו ורק הוא יהיה ראשי למכור מוצרים או לספק שירותים תחת הסימן ורק הוא יהיה רשאי לתת בו זיכיון שימוש לאחרים.  

איך רושמים סימן מסחר?

לפני הגשת הבקשה מומלץ לבצע חיפוש מקצועי במאגר של רשם סימני המסחר, במאגרים נוספים וברשת האינטרנט ולראות כי אכן ניתן לרשום את הסימן שברצוננו לרשום. לאחר מכן, מגישים בקשה מסודרת ללשכת סימני המסחר.

כיום, בקשה לרישום סימן מסחר נבחנת במחלקת סימני המסחר בין 8 ל-12 חודשים. במקרים מתאימים ודחופים ניתן להגיש בקשה לזירוז הרישום (בחינה אל אתר), במסגרתה תבצע בחינה של הבקשה תוך חודש ימים.

כל עוד מחדשים את הסימן ומשלמים אגרה מתאימה, הסימן נשאר בתוקף.

בהתאם למגמת לשכת סימני המסחר בישראל – תהיה עדיפות לראשונים להגיש את סימן המסחר על פני הראשונים לעשות שימוש ולכן כדאי ומומלץ להגיש בקשה לרישום סימן מסחר עם תחילת השימוש.

משרדנו מתמחה בחיפושים מקצועיים של סימני מסחר וברישום סימן מסחר.

לייעוץ משפטי פנו אלינו.

מי הייתם רוצים שיקבל עבורכם החלטה?

אחד החששות הגדולים ביותר של אדם, הוא שיבוא יום בו הוא יאבד את כשירותו הפיזית או הנפשית – כתוצאה מתאונה, מחלה או זקנה והוא לא יוכל לקבל החלטות או לנהל את ענייניו האישים באופן עצמאי.

מרבית האנשים לא מודעים לכלי משפטי מדהים שנותן להם לממש את הרצון שלהם בעודם בחיים ולשלוט בקבלת החלטות הנוגעות אליהם, גם במצב שהם יאבדו את היכולת לעשות זאת.

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חדש, המאפשר לנו למנות אדם קרוב, שיקבל ויפעל עבורנו בהתאם לרצוננו, בזמן בו לא נהיה כשירים לקבל החלטות בעצמנו.

יפו כוח מתמשך נועד להעניק לאדם בטחון לגבי הטיפול ברכושו, במצבו האישי ובבריאותו – כאילו הוא עצמו היה מקבל את ההחלטה.

עריכת ייפוי כוח מתמשך תייתר את הצורך במינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט ותחסוך לקרובי המשפחה זמן, כסף ובירוקרטיה הכרוכה בפנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס והגשת דוחות לבית המשפט.

החוק קובע כי רק עורך דין שעבר הכשרה מתאימה והוסמך לכך ע”י האפוטרופוס הכללי, רשאי ומוסמך לערוך ולהחתים אדם על ייפוי כוח מתמשך.

רבים פונים אלי בשאלה – מהו סוד מסחרי? במאמר זה אנסה לפשט את הנושא.

סוד מסחרי  – כשמו כן הוא – קודם כל סוד. מדובר בסוד עסקי שלא ניתן לגילוי בקלות על ידי אחרים. סוד מסחרי מוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ”ט-1999 “מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו“.

סעיף 5 לחוק מגדיר גם מיהו הבעלים של הסוד המסחרי – “לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין“, הכוונה היא שהבעלים הוא מי שהמציא או פיתח את “הסוד” או מי שרכש אותו בתום לב.

על מנת להגן על הסוד המסחרי בצורה מקסימלית, ראשית, צריך שהסוד יתן לבעלים שלו יתרון עסקי כלשהו ועל בעל הסוד המסחרי מוטלת החובה לשמור על הסוד ככל הניתן. הסודיות צריכה להיות ממשית ולא מספיקה המחשבה של בעל הסוד כי אכן זהו מידע סודי. בעל הסוד צריך לנקוט באמצעי אבטחה סבירים לשמירת המידע. ההגנה צריכה להיעשות בצורה ברורה ואקטיבית, כי אם המידע/הסוד לא יהיה מוגן בצורה סבירה הוא לא יחשב כסוד מסחרי. על הסוד המסחרי להיות בעל ערך כלכלי ולהקנות לבעליו יתרון מסחרי. לרוב מדובר במידע סודי, שבעליו השקיע משאבים על מנת להשיגו ושגילויו למתחרים עשוי לחסוך להם זמן, טרחה או הוצאות.

אין בדין דרישות מחמירות לשמירה/הגנה על הסוד המסחרי – הדרישה להגן על הסוד היא באמצעיים סבירים. לצורך המחשה השארת מחשב פתוח אשר בתוכו שמור הסוד עצמו נחשב כאי הגנה על הסוד ואבטחתו (אך כמובן שכל מקרה לגופו). אם אחרים צריכים להשקיע מאמצים ומשאבים על מנת להגיע למידע ניתן יהיה לומר כי מדובר במידע שלא ניתן לגילוי בקלות, וזו הדרישה הנחוצה.

לאור הקושי הקיים לעיתים בהוכחה כי מידע מסוים הוא חסוי או בגדר סוד מסחרי, נהוג להחתים את העובדים ו/או ספקים ו/או לקוחות על הסכם סודיות אשר בתוכו מוגדר כי הסוד/ידע מסוים נחשב כסוד מסחרי. בדרך כלל מדובר על מידע אשר חשוף למספר מצומצם של עובדים למשל: חברי הנהלה בכירים, מומחים, יועצים וכדומה.

פרסום סוד מסחרי וחשיפתו לציבור יגרום לאובדן הסודיות ולפקיעת הזכות לסודיות מסחרית, גם אם הגילוי נעשה שלא על ידי הבעלים או שנעשה בזדון. מידע הנגיש לציבור או מוצר מוגמר הנמכר לציבור הרחב, אינם נופלים בגדר סוד מסחרי.

יודגש כי עצם החשיפה (בזדון או שלא בזדון) של הסוד המסחרי עשויה להקנות לבעלים עילה נגד מפרסם המידע, אך צד שלישי שאינו קשור יוכל לעשות שימוש בסוד מבלי להיות חשוף לתביעה.

בכל שאלה או עניין נוסף, אתם מוזמנים לפנות אלינו.

לפני שאתם משחררים את האתר או האפליקציה שלכם לאוויר, מומלץ להסדיר מספר דברים, בראשם נמצאים מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של המשתמשים שלכם.

מדיניות הפרטיות מגדירה את היקף איסוף המידע והשימושים שתעשו עם המידע על המשתמש, האיסורים שחלים עליכם, מה הן זכויותיו בקשר למידע, כמה זמן הוא נשמר, באילו נסיבות ניתן למחוק אותו וכו’.

על מנת שמדיניות הפרטיות תתאים באופן מקסימלי לשימוש של האתר או האפליקציה, הכרחי לנתח היטב מהו בדיוק המידע הנאסף, מי קהל היעד של האתר או האפליקציה, אילו שימושים עושים במידע הנאסף, האם יש חובה לרשום מאגר מידע, ויחד עם זאת חשוב להכיר את הוראות הדין הרלוונטיות בקשר לדיני הפרטיות, ולוודא כי הפעילות עולה בקנה אחד עם ההוראות המתאימות (בין היתר, בהתאם לקהל היעד, מדינות השימוש באתר או אפליקציה וכו’).

תנאי השימוש, נועדו להסדיר את אופן השימוש של המשתמש באתר או באפליקציה, מה מותר, מה אסור, תשלומים, ביטולים, זכויות והחשוב מכולם – אחריות.

מומלץ מאוד להימנע מהעתקה של תנאי השימוש מאתר אחר מאחר והעתקה מהווה הפרה של זכויות יוצרים וחושפת אתכם לתביעה בעילה זו.

בשורה התחתונה, כדאי להשקיע באופן חד פעמי בהכנת תנאי שימוש ומדיניות פרטיות מותאמים לפעילות שלכם. ככל הנראה אם תעשו זאת תחסכו לעצמכם בעיות וחשיפה משפטית, אשר יכולים לכלול תביעות על הפרת פרטיות, קנסות מכח הדין אשר עשויים להוות הכבדה ממשית עליהם ועל העסק שהקמתם.

משרדנו עוסק בכתיבת מדיניות פרטיות ותנאי שימוש, נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.

ביולי 2018 נכנס לתוקפו חוק העיצובים החדש שהחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924. חוק העיצובים מביא עימו חידושים רבים.

טרם כניסת חוק העיצובים לתוקף, ההגנות המשפטיות שעמדו למעצבים מפני חיקוי ו/או העתקה של מוצרים שלא נרשמו כמדגם נעשתה באמצעות חוקים אחרים, למשל חוק עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין המוגדרת בחוק עוולות מסחריות ועוד. המצב המשפטי לא היה קוהרנטי לחלוטין. החוק החדש משפר את נקודת המוצא המשפטית של המעצבים, ומאפשר להם להתמודד טוב יותר עם מצבים בהן יצירותיהם הועתקו או נגנבו.

 כיום, עם כניסת החוק, ניתן להגן על “אופנה חולפת” – עיצובים שחיי המדף שלהם עונתיים וקצרים, במיוחד בתחומי האופנה כמו ביגוד, תכשיט מסוים וכו’ שעד היום לא היה כלכלי לרשום הגנה על העיצוב שלהם. החוק למעשה מסדיר הגנה על עיצוב לא רשום – המשמעות היא כי גם מדגם שלא נרשם בפנקס הפטנטים והמדגמים – יזכה להגנה של שלוש שנים מיום ההפצה, המכירה או הפרסום.

 חוק העיצובים מקל על מעצבים,  כמו גם בעלי עסקים קטנים – דוגמת מעצבי בגדים שיש להם חנויות בוטיק, מעצבי תכשיטים עם מוצרים מקוריים או בעלי עיצובים שלא היו מודעים לצורך ברישום מדגם או כאלו שאינם בעלי יכולת כלכלית להגן עליהם, מעתה יקבלו “תקופת חסד” של שנה שלמה (12 חודשים) שבמהלכה יוכלו לבחון את הכדאיות הכלכלית וההתעניינות של הלקוחות בעיצוב/מוצר ורק בתום השנה להחליט אם כדאי להגיש בקשה לרישום העיצוב.

 השינוי חיובי. המחוקק למעשה מעניק למעצב את האפשרות לפרסם את העיצוב מבלי לחשוש כי יהפוך לנחלת הכלל באופן אוטומטי ולמעשה מבלי לאבד את הזכות לרשום את העיצוב בהמשך. שינוי זה שמביא עימו חוק העיצובים מאפשר לבעל העיצוב לכלכל צעדיו ולהחליט אם נכון ומתאים לו להשקיע זמן וכסף ברישום העיצוב לאחר קבלת תגובת הקהל על המוצר.

 לפני כניסת החוק, לא היה ניתן לפרסם את העיצוב לפני רישומו מאחר וההגנה הייתה נשללת אם ביצעת פרסום הקודם לבקשה לרישום.

 מבחינת יישום החוק, על בעל העיצוב יהיה להראות שאכן בוצעה העתקה וכי יש דמיון בין העיצוב שלו למועתק. החוק קובע סעד כספי ללא הוכחת נזק של 100 אלף שקלים במקרה של הפרת עיצוב רשום או לא רשום. במקרה של הפרה של עיצוב רשום שיוצר בארץ יש חשיפה גם לסנקציות וקנסות לפי חוק העונשין. 

 החוק גם מאריך את תקופת ההגנה על עיצוב רשום ל-25 שנה (מה שהיה 15 שנים בהתאם להסדר החוקי הקודם). עיצובים שנרשמו לפני כניסת חוק העיצובים לתוקף, ניתן להאריך את תקופת ההגנה בשלוש שנים נוספות, כלומר עד 18 שנים, בכפוף לתשלום אגרה.

 החוק מביא איתו שינוי מהותי נוסף והוא הגנה על מוצר לא מוחשי. סעיף ההגדרות עודכן באופן בו “מוצר” החליף את ההגדרה הישנה של “חפץ”. לא מדובר בשינוי סמנטי בלבד, אלא מוצר יכול להיות גם משהו לא מוחשי. כך החוק החדש חל גם על גופנים, סימנים גרפיים, אייקונים ורכיבים שנועדו לייצור יחד כמוצר מורכב.

בשורה תחתונה, החוק מביא עימו בשורות טובות וכנראה תהיה לו השפעה חיובית על היוצרים והמעצבים בישראל אשר יוכלו לאכוף את הזכויות שלכם ולהגן על היצירות שלהם.

לפרטים נוספים נא צרו קשר עם משרדנו.

קיבלתם מכתב לדרישת תשלום בגין השמעת מוזיקה בבית העסק שלכם? אתם עסק קטן ולא יודעים האם אתם בכלל צריכים לשלם? אתם עסק עונתי/קיימתם אירוע חד פעמי ומתלבטים האם זה נוגע אליכם?

חשוב שתדעו, החוק בארץ קובע כי השמעת מוסיקה במקומות ציבוריים מחויבת ברישיון שימוש מתאימים להשמעת המוזיקה הנבחרת. החוק בישראל מעניק הגנה לבעל היצירה המוזיקאלית וללא הסכמתו ו/או מי מטעמו הדבר מהווה הפרה של זכויותיו ביצירה. כל בית עסק מקטן ועד גדול (מסעדות, בתי ספר לריקוד, גן אירועים, פיצריות, פיצוציות, מכונים לעיצוב שיער, אולם שמחות, מקום המשמש למופעי בידור ותרבות וכדומה) אשר משמיע מוזיקה צריך לשלם על השימוש ובכך מקבל את אישורו של יוצר היצירה. רבים מבעלי העסקים בעיקר הקטנים אינם מודעים לכך שעליהם לשלם על רישיון השמעת מוזיקה.

לא תמיד ברור לבעל עסק ממי עליו לקבל אישור לשימוש ביצירה מאחר שביצירה יש כמה סוגי זכויות – ישנום זכויות המחבר, זכויות המלחין, זכויות המבצע, זכויות המקליט וכו’ – ולכן בכל מקרה יש לברר מי הוא בעל הזכויות המתאים ולהסדיר מולו את קבלת האישור להשמעה.

אכיפת זכויות יוצרים היא מלאכה קשה עבור היוצר היחיד ולכן קמו מספר תאגידים אשר אחראיים על גביית התמלוגים וחלוקתם לאמנים. על מנת לדעת למי לשלם יש להכיר קודם את הגופים הבולטים הפועלים בארץ:

• אקו”ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו”לים) הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים בתחומי המוסיקה (מלחינים, פזמונאים, משוררים), הספרות והמו”לים (מוציאים לאור) הישראליים למוסיקה.
• הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע”מ – הפדרציה היא הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי International Federation of the Phonographic Industry (IFPI)  המקדם ומגן על זכויות היוצרים של חברות התקליטים.
• הפי”ל הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית.
• אשכולות (החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל) כל האמנים המבצעים בישראל ובהם זמרים, שחקנים, קומיקאים ורקדנים.
• עיל”ם (עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים) מצייגים את נגנים בכלי נגינה ומנצחים.

באתרים של הגופים לעיל יש אפשרות למצוא את הרפרטואר של האמנים אותם הם מייצגים, ניתן גם לבצע חיפוש אם השירים שאתם מעוניינים להשמיע נמצאים שם, וזאת על מנת לדעת מול מי יש עליכם להסדיר את ההשמעה הפומבית.

סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007 קובע כי כאשר הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים בשל כל הפרה.

בעל עסק אשר אינו רוצה להיות חשוף לתביעה כספית בגין הפרת זכות יוצרים נדרש לפנות לכל אחד מהגופים האמורים ולשלם עבור השימוש ביצירות אשר אותו גוף מייצג. כיום, קיימים מחירונים של הגופים הגדולים, שנועדו להקל על מלאכת הגביה וגם על בתי העסק עצמם, מאחר ולפעמים משמיעים שירים מתוך רשימת השמעה ידועה מראש אך לפעמים משמיעים מוזיקה בסדר אקראי מתוך מאגר שירים או אפילו מתוך רדיו ו/או טלויזיה, ולכן ניתן להסדיר רישיון שימוש שהתעריף שלו נקבע בהתאם למספר קריטריונים כמו גודל העסק, אופן השימוש, תקופת העסק (עונתי) ואם זה מהווה עיקר פעילותו כמו פאב או מועדון וכיוב’.

יחד עם זאת, לא כל השמעה היא השמעה אשר מחייבת את המשמיע בתשלום תגמולים ו/או הסדרת רישיון להשמעת היצירות המוזיקאלית – סעיף 19א לחוק זכות יוצרים והפסיקה קבעו קריטריונים בהם ניתן להשמיע מוסיקה מבלי להיות חשוף לתביעה כספית. שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. אם ההשמעה נעשה בהתאם לאחד מהשימושים לעיל, קיים סיכוי טוב כי ניתן יהיה לפטור את המשמיע מאחריות בגין ביצוע ההשמעה, אך חשוב לבחון כל מקרה לגופו.

בשל מורכבותו של תחום זכויות יוצרים, חוסר הבהירות של המשתמשים לאיזה גופים עליהם לפנות על מנת לקבל רישיון שימוש ביצירות המוגנות והנזק הכספי אשר עלול להיגרם בהעדר הגנה משפטית, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום זה. 

לרכישת דירה מיד שנייה יש יתרונות רבים: היתרון הברור הוא שניתן לראות ולבחון אותה לפני הקניה ושהכניסה אליה היא מידית.
דירות יד שנייה בבניינים בני 5 שנים ומעלה בנויות בתכנון אדריכלי ישן יותר ולכן לרוב החדרים יהיו גדולים ומרווחים יותר מחדרים בדירה חדשה.
לצד היתרונות הברורים ברכישת דירה יד שניה, היא עלולה להיות בעייתית במידה ולא יודעים למה לשים לב. היות והדירה היא לא דירה חדשה לפעמים ישנם ליקוים גלויים שהרוכש לא יודע להעריך נכון את משמעותם או ליקויים חבויים שהרוכש לא מודע אליהם.
ישנם מספר דברים חשובים שיש לבדוק לפני שחותמים על החוזה לרכישת דירה יד שנייה וזאת על מנת להבטיח כמה שפחות בעיות עתידיות:

• יש לוודא תקינותן של המערכות הקיימות בדירה, לדוגמא: מומלץ לבדוק אם הדוד תקין ולברר עם המוכר מתי הוחלף/תוקן לאחרונה, אם יש מערכת חימום מרכזית, יש לוודא תקינותה ומועד התקנתה. מומלץ לבחון טוב את הקירות/תקרה לבדוק אם יש סימני נזילה או קילופים, לבדוק את כל החלונות אם נפתחים/ננעלים, התריסים תקינים, הברזים ללא חלודה וזרם המים תקין, הדלתות נסגרות ואין שקעים מפורקים. כדאי לבדוק את כיווני האוויר, רצוי לראות את הדירה באור יום ולוודא את כמות האור שנכנסת לדירה.
• חשוב להגיע לדירה ולבדוק גם את סביבתה. מומלץ מאוד להגיע לאזור מספר פעמים בשעות שונות ולראות אם האזור סואן, האם יש בעיית חניה באזור, אם יש גן ילדים רועש בסמוך לדירה וכו’, במידה והדבר רלוונטי יש לבדוק נגישות של תחבורה ציבורית, שירותים קהילתיים, בתי ספר, סופר וכדומה. אם בחרנו דירה בבניין כדי לראות אם השכנים מלמעלה לא מרעישים ורצוי לנסות לדבר עם אחד השכנים על מנת לוודא שאין שכן בעייתי או סכסוך שכנים. לאחר שראינו שהדירה וסביבתה מתאימים לנו, מתקדמים לשלב הבא. ראשית, יש להוציא נסח טאבו עדכני לאותו יום (חשוב מאוד לא להסתמך על נסח ישן).

בנסח הטאבו יש לבדוק את הדברים הבאים:

• המוכרים הם הבעלים היחידים של הדירה והם הרשומים כבעלי הנכס ואין אדם נוסף הרשום יחד איתם;
• אם יש חריגות בניה לדירה;
• אם יש צווים שונים או חובות;
• לרוב יש משכנתא ולכן יש לדאוג כי המוכר יסלק את המשכנתא בהקדם. בדרך כלל הנוהג הוא כי לאחר שמועבר התשלום הראשון מגישים כתב סילוק משכנתא. לאחר שעברנו על נסח הטאבו יש לסגור דברים לפני תחילת המשא ומתן לחתימת החוזה. יש לסגור בין הצדדים את עניין מועד הכניסה לדירה – חשוב שמועד הכניסה לדירה החדשה יהיה לפני מועד המסירה של הדירה בה אתם גרים כרגע. במידה והנכס צריך שיפוץ רציני כגון החלפת צנרת, ריצוף וחשמל, אזי יש לסגור לוחות זמנים מפורטים ולקחת הכל בחשבון לפני סגירת המחיר וחתימת החוזה.

לאחר שהגעתם להסכמות עם בעלי הדירה יש לתאם את מועדי התשלומים שיתאימו לשני הצדדים. מומלץ לנסות ולתכנן כך שהתשלומים יהיו בהתאם לתשלומים שיקבלו ממכירת הדירה הקודמת, או לפי תשלומי המשכנתא. יש לקחת בחשבון גם תשלומים נוספים שלא תלויים במוכרים/קונים ולא ניתן להימנע מתשלומם כגון מס רכישה, מס שבח, שכ”ט עו”ד.

נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה.

הסכם עיזבון בין יורשים הוא הסכם שנערך בין היורשים החוקיים, בהסכמה, ובו הם מגדירים מחדש את חלוקת העיזבון בניהם. הסכם זה ניתן לערוך בין אם קיימת צוואה ובין אם החלוקה נעשית על פי דין.

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים ניתן לערוך במידה ולא חולק העיזבון. במידה וחולק העיזבון לפני שהיורשים עשו הסכם חלוקה מסודר, אז הסכם כזה אינו אפשרי עוד וכל חלוקה כזאת תחשב כחלוקת נכסים רגילה לכל דבר.

לא בכל צוואה צריך לבצע הסכם חלוקה זה מאוד תלוי בסוג נכסי העיזבון, אחוזי היורשים, מה מכיל העיזבון עצמו (דירה וכספים) ועוד. בידי היורשים האפשרות לחלק את הירושה והעיזבון, בין אם אחד היורשים יקבל את כל העיזבון ובין אם נכסים אשר ציוו בצוואה לאחד יועברו לאחרים, כל עוד קיימת הסכמה.

דוגמא: נניח אדם נפטר ומשאיר צוואה. לפי הצוואה יש שני יורשים המקבלים את כל הנכסים באופן שווה. נניח גם כי בצוואה מפורטים גם נכס מקרקעין וגם כספים. היורשים רשאים להחליט בניהם כי אינם מעוניינים למכור את הנכס ומחליטים כי אחד יקבל את הנכס והשני יקבל את החצי שלו בשווי כספי. כספים אלו אותם מקבל היורש הם במקום חלקו בנכס ונקראים תשלומי איזון. תשלומים אלו, מטרתם לאזן את הצוואה כך שכל אחד יקבל את חלקו אשר ציווה המצווה ללא תשלומי מס. אך ייתכן מצב בו הנכס מקרקעין שווה יותר מהכסף שיש בעיזבון ועל מקבל הנכס לשלם סכום כסף נוסף מכיסו ליורש השני וזאת כדי שהוא יקבל את הבעלות בנכס – השארית שמשולמת מכיסו של היורש תהיה מחויבת במס (בכפוף לאמור בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963).

מהדוגמא עולה כי יש משמעות חשובה להסכם חלוקת עיזבון על מנת לבצע תכנון מס טוב יותר ליורשים.

הסכם כזה גם מאפשר למנוע סכסוכים וויכוחים פנימיים ולעבור את מסכת החלוקה בשלום ולהתאים לכל יורש את הירושה באופן נקודתי לצרכיו גם כאשר היא שונה ורחוקה מהוראותיו של המצווה.

לצורך עריכת הסכם חלוקת עיזבון מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בנושא.