השמעת מוסיקה במקומות ציבוריים

קיבלתם מכתב לדרישת תשלום בגין השמעת מוזיקה בבית העסק שלכם? אתם עסק קטן ולא יודעים האם אתם בכלל צריכים לשלם? אתם עסק עונתי/קיימתם אירוע חד פעמי ומתלבטים האם זה נוגע אליכם?

חשוב שתדעו, החוק בארץ קובע כי השמעת מוסיקה במקומות ציבוריים מחויבת ברישיון שימוש מתאימים להשמעת המוזיקה הנבחרת. החוק בישראל מעניק הגנה לבעל היצירה המוזיקאלית וללא הסכמתו ו/או מי מטעמו הדבר מהווה הפרה של זכויותיו ביצירה. כל בית עסק מקטן ועד גדול (מסעדות, בתי ספר לריקוד, גן אירועים, פיצריות, פיצוציות, מכונים לעיצוב שיער, אולם שמחות, מקום המשמש למופעי בידור ותרבות וכדומה) אשר משמיע מוזיקה צריך לשלם על השימוש ובכך מקבל את אישורו של יוצר היצירה. רבים מבעלי העסקים בעיקר הקטנים אינם מודעים לכך שעליהם לשלם על רישיון השמעת מוזיקה.

לא תמיד ברור לבעל עסק ממי עליו לקבל אישור לשימוש ביצירה מאחר שביצירה יש כמה סוגי זכויות – ישנום זכויות המחבר, זכויות המלחין, זכויות המבצע, זכויות המקליט וכו' – ולכן בכל מקרה יש לברר מי הוא בעל הזכויות המתאים ולהסדיר מולו את קבלת האישור להשמעה.

אכיפת זכויות יוצרים היא מלאכה קשה עבור היוצר היחיד ולכן קמו מספר תאגידים אשר אחראיים על גביית התמלוגים וחלוקתם לאמנים. על מנת לדעת למי לשלם יש להכיר קודם את הגופים הבולטים הפועלים בארץ:

• אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים בתחומי המוסיקה (מלחינים, פזמונאים, משוררים), הספרות והמו"לים (מוציאים לאור) הישראליים למוסיקה.
• הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע”מ – הפדרציה היא הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי International Federation of the Phonographic Industry (IFPI)  המקדם ומגן על זכויות היוצרים של חברות התקליטים.
• הפי"ל הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית.
• אשכולות (החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל) כל האמנים המבצעים בישראל ובהם זמרים, שחקנים, קומיקאים ורקדנים.
• עיל"ם (עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים) מצייגים את נגנים בכלי נגינה ומנצחים.

באתרים של הגופים לעיל יש אפשרות למצוא את הרפרטואר של האמנים אותם הם מייצגים, ניתן גם לבצע חיפוש אם השירים שאתם מעוניינים להשמיע נמצאים שם, וזאת על מנת לדעת מול מי יש עליכם להסדיר את ההשמעה הפומבית.

סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובע כי כאשר הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים בשל כל הפרה.

בעל עסק אשר אינו רוצה להיות חשוף לתביעה כספית בגין הפרת זכות יוצרים נדרש לפנות לכל אחד מהגופים האמורים ולשלם עבור השימוש ביצירות אשר אותו גוף מייצג. כיום, קיימים מחירונים של הגופים הגדולים, שנועדו להקל על מלאכת הגביה וגם על בתי העסק עצמם, מאחר ולפעמים משמיעים שירים מתוך רשימת השמעה ידועה מראש אך לפעמים משמיעים מוזיקה בסדר אקראי מתוך מאגר שירים או אפילו מתוך רדיו ו/או טלויזיה, ולכן ניתן להסדיר רישיון שימוש שהתעריף שלו נקבע בהתאם למספר קריטריונים כמו גודל העסק, אופן השימוש, תקופת העסק (עונתי) ואם זה מהווה עיקר פעילותו כמו פאב או מועדון וכיוב'.

יחד עם זאת, לא כל השמעה היא השמעה אשר מחייבת את המשמיע בתשלום תגמולים ו/או הסדרת רישיון להשמעת היצירות המוזיקאלית – סעיף 19א לחוק זכות יוצרים והפסיקה קבעו קריטריונים בהם ניתן להשמיע מוסיקה מבלי להיות חשוף לתביעה כספית. שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. אם ההשמעה נעשה בהתאם לאחד מהשימושים לעיל, קיים סיכוי טוב כי ניתן יהיה לפטור את המשמיע מאחריות בגין ביצוע ההשמעה, אך חשוב לבחון כל מקרה לגופו.

בשל מורכבותו של תחום זכויות יוצרים, חוסר הבהירות של המשתמשים לאיזה גופים עליהם לפנות על מנת לקבל רישיון שימוש ביצירות המוגנות והנזק הכספי אשר עלול להיגרם בהעדר הגנה משפטית, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בתחום זה.