תאונות דרכים הן חלק כואב ומצער מהמציאות היומיומית בישראל. בכל שנה נפגעים עשרות אלפי בני אדם בתאונות, חלקם באופן קל, אך רבים מהם סובלים מפגיעות קשות, אובדן כושר עבודה ולעיתים אף מוות. מעבר לכאב הפיזי והנפשי, נפגעי תאונות דרכים נאלצים להתמודד עם מציאות משפטית ובירוקרטית מורכבת – אך כאן נכנס לתמונה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הידוע כ"חוק הפלת"ד"), שמטרתו להבטיח לנפגע פיצוי מהיר, נגיש וודאי.
מהו חוק הפלת"ד?
חוק הפלת"ד, שנכנס לתוקף בשנת 1975, נועד להסדיר את נושא הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל. עיקרון היסוד של החוק הוא פשוט: כל מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים זכאי לפיצוי – ללא תלות בשאלת האשמה. כלומר, גם אם הנהג עצמו גרם לתאונה, הוא עדיין זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. זהו שינוי מהותי מהשיטה הנזיקית הקלאסית, המבוססת על הצורך להוכיח רשלנות או אחריות.
מטרת החוק היא לאפשר שיקום מהיר לנפגעים, תוך הפחתת העומס מהמערכת המשפטית ומניעת עיכובים בקבלת פיצוי.
מי זכאי לפיצוי?
לפי החוק, כל מי שנפגע בגופו כתוצאה מתאונת דרכים זכאי לפיצוי – בין אם הוא נהג, נוסע, הולך רגל, רוכב אופניים או אפילו יושב ברכב חונה (בנסיבות מסוימות). גם ילדים, קשישים ועוברי אורח שנפגעו בתאונה – כולם זכאים לתבוע פיצויים.
עם זאת, החוק קובע גם חריגים מסוימים, כגון:
-
אדם שנהג ברכב ללא ביטוח חובה – אינו זכאי לפיצוי.
-
אדם שגרם לתאונה בכוונה תחילה – לא יזכה לפיצוי.
-
מקרים של שימוש ברכב לצורך ביצוע עבירה פלילית חמורה.
מה כולל הפיצוי?
הפיצוי לנפגע בתאונת דרכים נועד לכסות את כל נזקי הגוף שנגרמו לו, ובין היתר:
-
אובדן כושר עבודה והפסדי שכר – גם בעבר וגם בעתיד.
-
כאב וסבל – לפי נוסחה הקבועה בחוק.
-
הוצאות רפואיות – תרופות, טיפולים, ניתוחים, אביזרים רפואיים.
-
עזרה וסיעוד – במקרים של נכות קשה או צורך בעזרה יומיומית.
-
הוצאות נסיעה וביקורים רפואיים.
-
במקרים חמורים – גם פיצוי על אובדן השתכרות עתידי.
חשוב להדגיש: הפיצוי אינו כולל נזק לרכוש (כגון נזק לרכב), אלא רק נזקי גוף.
מי משלם את הפיצוי?
במרבית המקרים, הפיצוי משולם על ידי חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. הנהג או הנוסעים ברכב יתבעו את אותה חברת ביטוח, והולך רגל שנפגע – יתבע את ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.
אבל מה קורה אם הרכב לא היה מבוטח? או אם מדובר בתאונת "פגע וברח"?
כאן נכנסת לתמונה "קרנית" – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
מהי קרנית?
"קרנית" היא גוף סטטוטורי הפועל לפי חוק הפלת"ד, ותפקידה לפצות נפגעי תאונות דרכים כאשר אין בנמצא חברת ביטוח שתכסה את הנזק – לדוגמה:
-
תאונה שנגרמה על ידי רכב שאינו מבוטח.
-
תאונת פגע וברח, כאשר הנהג לא נתפס.
-
תאונה שבה הרכב לא ניתן לזיהוי.
-
מקרים בהם חברת הביטוח פשטה רגל.
במקרים אלה, הנפגע פונה ישירות לקרנית ויכול לקבל ממנה פיצוי מלא, כאילו היה תובע חברת ביטוח רגילה.
למה חשוב ייצוג משפטי?
ההתמודדות עם חברות הביטוח או קרנית איננה פשוטה. לעיתים קרובות, הנפגע אינו מודע לזכויותיו, מעריך בחסר את הפיצוי שמגיע לו, או נתקל בקשיים בירוקרטיים – כמו דרישה למסמכים רפואיים, חוות דעת מומחים, חקירות של נסיבות התאונה, ועוד.
ליווי משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין תביעה שתסתיים בפיצוי מינימלי, לבין מיצוי זכויות מלא וקבלת פיצוי משמעותי שיאפשר שיקום אמיתי.
במשרדנו אנו מלווים נפגעי תאונות דרכים בכל שלבי ההליך:
-
בונים תיק רפואי מסודר.
-
פועלים לאיסוף המסמכים הדרושים.
-
מגישים תביעות אל מול חברות הביטוח או קרנית.
-
מנהלים מו"מ לקבלת פיצוי הוגן – או נוקטים בהליכים משפטיים במידת הצורך.
-
מסייעים גם בקבלת קצבאות נכות מביטוח לאומי, במקרים הרלוונטיים.
מתי לפנות לעורך דין?
רצוי לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי לאחר התאונה. לעיתים קרובות, כבר בשלב הראשוני ניתן לקבל הנחיות קריטיות:
-
אילו מסמכים לשמור.
-
כיצד לתעד את הפגיעה.
-
איך להתנהל מול חברות הביטוח והמשטרה.
-
מה לא לומר לחוקר מטעם חברת הביטוח.
כל פעולה שנעשית בשלב מוקדם – יכולה להשפיע על זכויות הנפגע בטווח הארוך.
ומה בנוגע לתקופת ההתיישנות?
חוק הפלת"ד קובע כי ניתן להגיש תביעה לפיצויים עד 7 שנים ממועד התאונה. אולם ככל שעובר הזמן – קשה יותר לאסוף ראיות, מסמכים רפואיים, עדים ועוד. לכן, אין טעם לדחות את ההתמודדות – מומלץ לפנות לעורך דין סמוך ככל האפשר למועד התאונה.
לסיכום
תאונת דרכים היא חוויה מטלטלת, אך החוק בישראל מבטיח לכל נפגע הזכות לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו. בין אם מדובר בנהג, נוסע או הולך רגל – קיימת מערכת משפטית ברורה שנועדה להגן על הזכויות ולסייע לשיקום.
יחד עם זאת, התמודדות עם חברות הביטוח או קרנית דורשת ידע, ניסיון והתמחות. אנו כאן כדי לעמוד לצדכם – במקצועיות, באכפתיות, וללא פשרות.
נפגעת בתאונת דרכים? אנחנו כאן בשבילך. פגישת ייעוץ ללא התחייבות