רשלנות רפואית

רשלנות רפואית – מהי, מתי ניתן לתבוע, וכיצד פועלים נכון?

רפואה אמורה לרפא, להקל ולשפר את איכות החיים – אך לעיתים, התוצאה הפוכה. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה במספר התביעות בתחום הרשלנות הרפואית. אף שאין בחוק הישראלי הגדרה מפורשת ל"מונח רשלנות רפואית", הפסיקה והפרשנות המשפטית מעניקות למונח זה תוכן משמעותי – שמספק לאזרחים כלים להתמודד מול מערכות רפואיות כאשר נגרם להם עוול.

מהי רשלנות רפואית?

המושג "רשלנות" מתאר מצב בו אדם פועל באופן לא סביר או חסר זהירות, בניגוד להתנהגות המצופה ממנו בהתאם לתפקידו או הכשרתו. רשלנות רפואית מתקיימת כאשר רופא, אחות, טכנאי, או כל גורם מטפל, פועל באופן לקוי – אם בפעולה ואם באי-פעולה – והתוצאה היא נזק גופני, נפשי או אף מוות.

לדוגמה:

• אי אבחון בזמן של מחלה או מצב רפואי מסוכן

• טעות במתן תרופה, מינון לא נכון או רגישות ידועה

• ביצוע ניתוח מיותר או כושל

• היעדר הסכמה מדעת (למשל, טיפול מבלי ליידע את המטופל על הסיכונים)

ההנחה הבסיסית היא כי המטפל נדרש לנהוג כמו "רופא סביר", כלומר – אדם מקצועי, זהיר, הפועל לפי הידע הרפואי המקובל והסטנדרטים העדכניים.

עוולת הרשלנות – הבסיס המשפטי לתביעה

בכדי שתתקיים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש להוכיח את שלושת היסודות של עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין:

1. חובת זהירות – קיימת כאשר אדם מצופה לנקוט משנה זהירות ביחס לאחרים. במערכת הבריאות – חובה זו ברורה מאליה.

2. הפרת החובה – כאשר הרופא פעל שלא לפי הסטנדרטים המקצועיים המקובלים.

3. נזק וקשר סיבתי – יש להוכיח קשר ישיר בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם למטופל.

רק כאשר מתקיימים שלושת הרכיבים גם יחד – ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

כיצד אדע אם חוויתי רשלנות רפואית?

לא כל טעות רפואית היא בהכרח רשלנות. רפואה היא תחום שמערב סיכונים, והחוק מכיר בכך. אולם כאשר קיימת תחושה כי נגרם לכם נזק כתוצאה מהתנהלות רשלנית, שווה לבדוק את העניין לעומק. להלן כמה סימנים מחשידים:

• אובחנתם במחלה באיחור למרות תלונות חוזרות?

• קיבלתם טיפול לא מתאים, שהתברר כמזיק?

• עברתם ניתוח, ולאחר מכן גיליתם שלא הוסברו לכם הסיכונים?

• הוסתר מכם מידע חיוני בקבלת החלטות רפואיות?

במקרים כאלה, ייתכן בהחלט שמדובר ברשלנות רפואית.

מה צריך לעשות אם אני חושד שנפגעתי?

אם אתם סבורים שנגרם לכם נזק בעקבות טיפול רפואי רשלני, מומלץ לפעול במהירות ובהתארגנות נכונה:

1. איסוף מסמכים רפואיים – קבלות, מכתבים, הפניות, תיק רפואי מלא, צילומים, בדיקות וכו’.

2. תיעוד הנזק – כולל תמונות של פציעות, צלקות, הגבלות תנועה וכל תסמין שניתן להראות.

3. פנייה לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית – זהו שלב קריטי שיכול לקבוע את הצלחת התיק.

למה חשוב לפנות לעורך דין שמתמחה דווקא בתחום הזה?

תביעות רשלנות רפואית שונות מתביעות נזיקין רגילות – הן דורשות הבנה רפואית מעמיקה, יכולת לנתח תיקים רפואיים מורכבים, ניסיון עבודה מול מומחים רפואיים והכרת הנהלים הנהוגים בכל תחום רפואי.

עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית:

• מזהה את נקודות הכשל בטיפול שקיבלתם

• שוכר מומחה רפואי לצורך חוות דעת מקצועית

• מנהל את ההליך המשפטי מול הנתבעים (בתי חולים, קופות חולים, רופאים פרטיים וכו’)

• דואג למצות את מלוא זכויותיכם, בין אם בפשרה ובין אם בפסק דין

מהו פרק הזמן שניתן להגיש תביעה?

לרוב, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית תוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה – כלומר, מהרגע שבו נגרם הנזק או מהרגע בו נודע לכם על הקשר בין הטיפול לבין הנזק.

עם זאת, אם מדובר בקטינים – מרוץ ההתיישנות מתחיל רק עם הגיעם לגיל 18, כך שניתן להגיש תביעה עד גיל 25.

אילו פיצויים אפשר לקבל?

פיצוי בתביעות רשלנות רפואית יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים – תלוי בחומרת הנזק, הנכות שנגרמה, הפגיעה באיכות החיים, אובדן השתכרות ועוד.

בין הפיצויים האפשריים:

• הפסדי שכר והשתכרות עתידית

• הוצאות רפואיות ושיקומיות

• עזרת צד ג’

• כאב וסבל

• נזק לאסתטיקה (למשל צלקות בולטות)

לסיכום

רשלנות רפואית היא נושא מורכב ורגיש, שדורש שילוב בין מומחיות משפטית להבנה רפואית. אם אתם חוששים שנפגעתם עקב טיפול רשלני – אל תישארו לבד עם התחושות. גם אם אין לכם ודאות מלאה, שווה לבדוק.

משרדנו מתמחה בליווי נפגעי רשלנות רפואית, ומעניק ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

📞 צרו קשר עוד היום – ונתחיל לבדוק את המקרה שלכם.
🔍 ייתכן שמגיע לכם הרבה יותר ממה שחשבתם.