ביולי 2018 נכנס לתוקפו חוק העיצובים החדש שהחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924. חוק העיצובים מביא עימו חידושים רבים.
טרם כניסת חוק העיצובים לתוקף, ההגנות המשפטיות שעמדו למעצבים מפני חיקוי ו/או העתקה של מוצרים שלא נרשמו כמדגם נעשתה באמצעות חוקים אחרים, למשל חוק עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין המוגדרת בחוק עוולות מסחריות ועוד. המצב המשפטי לא היה קוהרנטי לחלוטין. החוק החדש משפר את נקודת המוצא המשפטית של המעצבים, ומאפשר להם להתמודד טוב יותר עם מצבים בהן יצירותיהם הועתקו או נגנבו.
כיום, עם כניסת החוק, ניתן להגן על "אופנה חולפת" – עיצובים שחיי המדף שלהם עונתיים וקצרים, במיוחד בתחומי האופנה כמו ביגוד, תכשיט מסוים וכו' שעד היום לא היה כלכלי לרשום הגנה על העיצוב שלהם. החוק למעשה מסדיר הגנה על עיצוב לא רשום – המשמעות היא כי גם מדגם שלא נרשם בפנקס הפטנטים והמדגמים – יזכה להגנה של שלוש שנים מיום ההפצה, המכירה או הפרסום.
חוק העיצובים מקל על מעצבים, כמו גם בעלי עסקים קטנים – דוגמת מעצבי בגדים שיש להם חנויות בוטיק, מעצבי תכשיטים עם מוצרים מקוריים או בעלי עיצובים שלא היו מודעים לצורך ברישום מדגם או כאלו שאינם בעלי יכולת כלכלית להגן עליהם, מעתה יקבלו "תקופת חסד" של שנה שלמה (12 חודשים) שבמהלכה יוכלו לבחון את הכדאיות הכלכלית וההתעניינות של הלקוחות בעיצוב/מוצר ורק בתום השנה להחליט אם כדאי להגיש בקשה לרישום העיצוב.
השינוי חיובי. המחוקק למעשה מעניק למעצב את האפשרות לפרסם את העיצוב מבלי לחשוש כי יהפוך לנחלת הכלל באופן אוטומטי ולמעשה מבלי לאבד את הזכות לרשום את העיצוב בהמשך. שינוי זה שמביא עימו חוק העיצובים מאפשר לבעל העיצוב לכלכל צעדיו ולהחליט אם נכון ומתאים לו להשקיע זמן וכסף ברישום העיצוב לאחר קבלת תגובת הקהל על המוצר.
לפני כניסת החוק, לא היה ניתן לפרסם את העיצוב לפני רישומו מאחר וההגנה הייתה נשללת אם ביצעת פרסום הקודם לבקשה לרישום.
מבחינת יישום החוק, על בעל העיצוב יהיה להראות שאכן בוצעה העתקה וכי יש דמיון בין העיצוב שלו למועתק. החוק קובע סעד כספי ללא הוכחת נזק של 100 אלף שקלים במקרה של הפרת עיצוב רשום או לא רשום. במקרה של הפרה של עיצוב רשום שיוצר בארץ יש חשיפה גם לסנקציות וקנסות לפי חוק העונשין.
החוק גם מאריך את תקופת ההגנה על עיצוב רשום ל-25 שנה (מה שהיה 15 שנים בהתאם להסדר החוקי הקודם). עיצובים שנרשמו לפני כניסת חוק העיצובים לתוקף, ניתן להאריך את תקופת ההגנה בשלוש שנים נוספות, כלומר עד 18 שנים, בכפוף לתשלום אגרה.
החוק מביא איתו שינוי מהותי נוסף והוא הגנה על מוצר לא מוחשי. סעיף ההגדרות עודכן באופן בו "מוצר" החליף את ההגדרה הישנה של "חפץ". לא מדובר בשינוי סמנטי בלבד, אלא מוצר יכול להיות גם משהו לא מוחשי. כך החוק החדש חל גם על גופנים, סימנים גרפיים, אייקונים ורכיבים שנועדו לייצור יחד כמוצר מורכב.
בשורה תחתונה, החוק מביא עימו בשורות טובות וכנראה תהיה לו השפעה חיובית על היוצרים והמעצבים בישראל אשר יוכלו לאכוף את הזכויות שלכם ולהגן על היצירות שלהם.